אילון הוא קיבוץ בגליל המערבי, דרומית לנחל בצת.
שייך למועצה אזורית מטה אשר.
אילון ממוקם על כביש הצפון במורדות הגליל המערבי בין הנחלים בצת וכזיב.
האזור מאופיין בחורש ים תיכוני של חברת האלון המצוי והאלה הארצישראלית ובמסלע המורכב בעיקר מדולומיט וגיר קשה היוצרים קרקע אדומה מסוג טרה רוסה. באזור היישוב שרידים רבים של חקלאות קדומה ומספר אתרים ארכאולוגים, ביניהם אתרים פרהיסטוריים ואתרים מאוחרים עד ימינו.
מדרום ליישוב ממוקם מאגר אילון, מאגר מים מסוג מאגר-גיא שהוקם בשנת 1997, ומשמש לאגירת מימיו של נחל בצת, ואגירת מי נגר עיליים משטח הקיבוץ וסביבתו.
מקור השם:
יוסף וייץ, מי שהיה מנהל מחלקת הקרקעות והיעור של הקק”ל וחבר ועדת השמות, הציע בשנת 1939 את השם “אֵלוֹן-רום”.
“המילה ‘אֵלוֹן’ מסמלת את העץ הגדל בכל שטח אדמת נקודת ישובכם ובסביבתכם והמילה ‘רום’ באה להפוך את הרע לטוב: במקום המילה ‘חרבת’ [הכוונה לחרבת סמח, שעל אדמתה הוקם הקיבוץ] שבשם האדמה המסורה לנקודת ישובכם – תבוא המילה ‘רום’, שמובנה
(מחוץ לפירוש המקובל) גם – קוממיות”.
חברי הקיבוץ השיבו כך: [… אנו מעדיפים את השם] ‘אילון’ שהוא שם נרדף לאלון.
מבחינה פונטית רצוי לדעתנו לקרוא את ה-א’ בצירה וכדי להדגיש זאת הוספנו אחריה י’.
היסטוריה:
גרעין המייסדים הוקם בשנת 1935 בפתח תקווה והעלייה לקרקע התבצעה בשנת 1938, במסגרת חומה ומגדל.
מייסדי הקיבוץ היו חברי גרעין ארצישראלי ב’ של השומר הצעיר וגרעין הכשרה של עולים מפולין.
הקיבוץ הוא מזרם הקיבוץ הארצי.
הקרן הקיימת לישראל והשומר הצעיר ניצלו את הנוכחות היהודית במקום להגברת ההתיישבות היהודית בגליל. בשל מגבלות הספר הלבן נאסרה עליה על הקרקע ליישובים חדשים באזור הגדר.
הקרן הקיימת רכשה קרקע בסמוך לחרבת צמח, שעל תוואי הגדר, והעלתה לשם גרעין של מתיישבים.
כאשר הדבר התגלה על ידי השלטונות הבריטיים, הורו השלטונות על פירוק היישוב.
דוד הכהן הציב במקום מגרסת חצץ והצליח לשכנע את הבריטים כי לצורך הקמת הפילבוקסים לאורך הגדר יש צורך בחצץ, ואין אלו מתיישבים כי אם פועלים שיגרסו במקום חצץ, במקום להביאו מחיפה במשאיות, וכי המחיר הנמוך שהם דורשים לכלכלתם הוא בשל העובדה שבכוונתם להקים מחנה של קבע, לכלכל עצמם בגידולים חקלאיים, וכך לחסוך בחשבון עלות החצץ את הוצאות מחייתם.
הסבר זה נתקבל על דעת הבריטים, וכך קם קיבוץ אילון.
בתחילת שנות האלפיים עבר הקיבוץ תהליך הפרטה כמעט מלא (למעט שיוך נכסים ומספר פרטים טכנים נוספים).
כחלק מתהליך ההפרטה עצר הקיבוץ קבלת חברים חדשים, אך הציע הצטרפות לקהילה על ידי קניית בית בשכונת ההרחבה. הקהילה החדשה, הכוללת את חברי הקיבוץ הישן ואת רוכשי הדירות בהרחבה, נקראת “חורש אילון”.
כיום ממשיך הקיבוץ להרחיב את שכונת ההרחבה אך מתנה בנייה בשכונה בקבלה לחברות באגודה החקלאית.
עוד לפני תהליך ההפרטה החל הקיבוץ להשכיר דירות בשטח הקיבוץ הוותיק. רוב המתקנים המשותפים המרכזיים המאפיינים קיבוץ כבר אינם פעילים (למשל, חדר-האוכל והמכבסה), אך נותרו הבריכה, אולם הספורט ומערכת החינוך לגיל הרך.
מבנה ארגוני:
הסמכויות הניהוליות ביישוב מתחלקות בין שלושה גופים.
הועד המקומי, ועד האגודה השיתופית חקלאית (אגש”ח) קבוץ אילון, ועד האגודה השיתופית קהילתית “חורש אילון”.
- הוועד המקומי אחראי על כל תושבי היישוב. פועל על פי צו המועצות, הוא כפוף למליאת המועצה האזורית. הוועד המקומי מספק שירותים מוניציפליים לכלל התושבים: ביטחון, תאורת רחוב, נוי וחזות היישוב, כיבוי אש, ספורט ודואר. כל תושבי היישוב, כולל שוכרי דירות ביישוב וברי רשות, רשאים להשתתף בבחירות לוועד המקומי.
- באגודה השיתופית החקלאית חברים חברי הקיבוץ הוותיק וכן, תושבי ההרחבה שרכשו בית בשכונת ההרחבה ואשר התקבלו לחברות בקיבוץ. האגודה החקלאית מנוהלת על ידי ועד האגודה השיתופית חקלאית (=מזכירות הקיבוץ) והמזכירות כפופה ל”שיחת הקיבוץ”. כל הפעילות העסקית של הקבוץ, בכלל זה ענפי החקלאות, יזמויות, אחזקה ותשתיות וכן המרפאה והחינוך מנוהלים על ידי האגודה החקלאית.
- באגודה השיתופית קהילתית חברים כל מי שברשותו בית ביישוב ומתגורר ביישוב. ממונה על התרבות, הספרייה והבריכה.
מפעלים וענפים:
הענפים העיקריים בקיבוץ הם: אבוקדו, בננות, לול פיטום, רפת, ומכוורת.
כמה מהמפעלים הנמצאים בשטח הקיבוץ ושהיו בבעלותו בעבר נמכרו לבעלויות חיצוניות: “עשת אילון” – מפעל לייצור מערכות מיכון חקלאי, “מוזאיקה אילון” – סדנה לייצור אומנות הפסיפס, ומפעל בתחום תעשיית המזון.
הקיבוץ היום:
אילון הוא קיבוץ מופרט הנותן לחבריו רשת ביטחון כלכלית.
ילדי אילון לומדים בבית הספר היסודי האזורי מעיינות בקבוץ כברי, בחטיבת הביניים מנור כברי באילון, ובתיכון מנור-כברי בכברי.
לקבוץ יש הרחבה משנת 2005. כל אנשי ההרחבה הם חברי האגודה. חלק מאנשי ההרחבה הם חברי קבוץ.
במרכז הקבוץ הוקם מרכז עסקי, הבנוי על יזמויות של תושבי המקום. מבנים ישנים ששימשו בעבר לצרכים אחרים (מגורי המתנדבים, מאפייה, מכבסה, מטבח ועוד) שופצו לשם כך והם אבן שואבת לתושבי המקום, לתושבי האזור וגם למבקרים מרחוק.
באילון חיי תרבות עשירים ומגוונים.
הקהילה מנהלת חיי חברה ותרבות תוססים, החגים נחגגים בצוותא – וגם בימי חול הומות מדרכות הישוב במשפחות צעירות, בני נוער, חברי קיבוץ, פנסיונרים בני כל הגילאים ואפילו כמה קולנועיות עם וותיקי אילון.
